מי פתח את הדלת לשחקנים האירופאים? מי הפך את ה-NBA מליגה של אמריקאים בלבד לתופעה רב לאומית שבה שחקנים ממונטנגרו, סרביה, סלובניה, יוון, ספרד, צרפת וגרמניה יכולים להוביל קבוצות לריצות פלייאוף עמוקות?
העדכניים יגידו נוביצקי, הנוסטלגיים יגידו פטרוביץ', אבל בין השניים היה שחקן אחד שגדל באירופה עד גיל 17, נבחר 8 בדראפט עשה את האולסטאר לא פחות מ-3 פעמים והיה כוכב אמיתי בקבוצה שעשתה גמר NBA ונתנה פייט אמיתי לקבוצה הטובה בכל הזמנים.
האיש שהלוס אנג'לס טיימס כתב עליו ב-1985: "האיש שכמעט לבדו החל את גל הגיוסים מעבר לים"
האיש הזה הוא דטלף שרמפף.
דטלף גדל במערב גרמניה ושיחק בקבוצות הנוער של לברקוזן לפני שעבר לתיכון סנטרליה בוושינגטון, כמעט בטעות. אחיו של מאמנו בתיכון בגרמניה שיחק ב-UCLA, והכוונה הייתה שדטלף יעברו לשחק בקליפורניה בשנתו האחרונה בתיכון ולאחר מכן יגיע לתכנית הקולג' היוקרתית. אך דבר לא קרה, ושרמפף שמע על תיכון בוושינגטון, סמוך לגבול עם אורגון, לה הייתה תכנית מבוססת של חילופי סטודנטים עם גרמניה מה שהוביל את הגרמני הצנום לשם.
על אף זכייה באליפות ליגת התיכונים שלו הגרמני נחשב לצנום מדי, בוודאי גם מוצאו לא עזר והוא התקשה לקבל מלגה לקולג', למעשה את המלגה שקיבל בסופו של דבר שחקן אחר דחה לפניו. היכולת שלו הייתה כל כך מהממת בקולג' שהוא זכה לכינוי "white magic".
על אף חששות מוקדמים שרמפף נבחר בדראפט על ידי המאבריקס החלשה והמבורדקת של אמצע שנות ה-80 במקום ה-8. הוא הספיק לשחק 3 עונות בינוניות וקצת בדאלאס לפני שעבר לאינדיאנה שם החלה הפריצה הגדולה שלו. הוא קיבל תפקיד מרכזי בפייסרס באופן מידי והחזיק עם ממוצעים שמגרדים את ה-20 נקודות לערב. קרוב ל-10 ריבאונדים ו-7 אסיסטים בעונת השיא שלו עבור הפייסרס.
אבל שיא הקריירה שלו התרחש דווקא אחרי גיל 30. לפני עונת 93-94 שרמפף נשלח בטרייד לסיאטל סופרסוניקס עבור דריק מקיי. לפתע אחוזי השלוש שלו זינקו ל-51.4% והוא כבש את המקום השני בקטגוריה. והפך למוביל של הליגה באופנסיב רייטינג. יחד גארי פייטון ושון קמפ (וגם סאם פרקינס והרשי הוקינס) הורכבה בסיאטל חבורה קשוחה ומלהיבה שהגיע עד לגמר ה-NBA ב-1996.
סיאטל ההיא התפרקה לאחר מכן, אבל שרמפף נשאר בסיאטל בה הוא התבסס מאוד בקהילה, הוא המשיך לקלוע כ-15 נקודות למשחק עד גיל 36, המשיך לשחק שנתיים נוספות כשחקן משלים בפורטלנד לפני שפרש בגיל 38 לאחר 15 עונות NBA.
לאחר הפרישה הפך לאיש עסקים מצליח, פילנטרופ ופעיל למען הקהילה, ושיחק בלא מעט סדרות וסרטים בהופעות קצרות.
הישגיו חסרי התקדים עבור שחקן אירופאי היו 3 הופעות באולסטאר, בחירה לנבחרת השלישית של ה-NBA ופעמיים השחקן השישי של השנה, והוא סלל את הדרך לתיכוניסטים רבים מעבר לים שראו את היציעים במשחקיהם מתמלאים בסקאוטים מטעם קבוצות ה-NBA שמחפשות את דטלמף שרמפף הבא.
דוגמה נהדרת לשחקן שהקדים את זמנו.
.
תודה, דור.
תודה דור. לגמרי פורץ הדרך של האירופאים לליגה. היה החלק הרגוע בסיאטל ההיא בין פייטון לקמפ. לחשוב עליו בליגה היום בה גבוהים מסוגו עם קליעה הם מצרך מבוקש ונדרש.
כשיש מספיק גובה וחכמת משחק וקליעה אז אפשר להצליח יפה בליגה הטובה בעולם גם ללא אתלטיות רצינית.
לפי מה שזכור לי היה אתלט ממוצע פלוס באנביאיי.
טוב אני לא יכול בלי להוסיף את השיר היפהפה הזה, למרות שהקשר שלו הוא ברמת המוקי בליילוק:
https://www.youtube.com/watch?v=48LiGv-I_jY
מוקי בליילוק עוד שחקן בלתי נשכח…. וגם סיפור חיים די מטורף אם יורשה לי
בהמשך הפרוייקט…
מוקי בליילוק הוא גם הסיבה לשם האלבום ten של פרל גאם. אכן שווה פוסט
מעולה דור. אכן שחקן שהקדים את זמנו. זוכר את השדרים האמריקאים הופכים אותו שוב ושוב ל"שרימפ".
הוא ומארצ'ולניס תמיד זכורים לי כשני אירופאים ששמעו עליהם רק ב-NBA. היתרון שהיתה להם אתלטיות להשתלב בליגה והם עשו זאת באופן מכובד.
היה הנוביצקי של גרמניה לפני דירק. היה מגיע לנבחרת ומוסר את הכדור ליציעים כי הוא קרא איזה שני מהלכים קדימה מחברי קבוצתו.
יש לינקים לסרטים או סדרות ששיחק ?
אהבתי את הקבוצה המלהיבה שהייתה בסיאטל אבל באמת לא הבנתי מאיפה הגיע הגרמני הזה.
לא זכרתי שהוא קרע את מכבי תל אביב בשום מסגרת.
תודה על העדכון… כמה שנים קדימה
🙂
תודה רבה דור.
הייתי בטוח כל השנים שהוא אמריקאי
שיחק במכללת וושינגטון דרך אגב, הגיעו לסוויט 16.
לא ברור למה בחרת להתעלם מכך…
בכל מקרה אחלה כתבה ואחלה שחקן!
שרמפף היה טוה יותר מאשר חושבים.
ץודה דור
מוקי בליילוק עוד שחקן בלתי נשכח…. וגם סיפור חיים די מטורף אם יורשה לי
חכה… זה יגיע….
🙂
תודה רבה דור.
מעניין! תודה
לאם היתה מגיעה נבחרת האירופים הבאה כשכולם בשיא?
נגיד: מרצולניס/פארקר, פטרוביץ, קוקוץ/שרמפף, נוביצקי, סבוניס/גאסול
אפשר להוסיף לסגל את סטויאקוביץ ודיבאץ אם לא שכחתי אף אחד
אני חושב שכבר אפשר להכניס לחמישיה מישהו חדש, ולייצב אותה בסנטר – כשסבוניס היה בשיאו, לא היה שחקן בעולם טוב ממנו:
טוני פארקר, דרז'ן פטרוביץ', יאניס אנטטקונבו, דירק נוביצקי, ארווידאס סבוניס –
זו חמישיה שתיתן לכל דרים-טים a run for their money.
רוסטר: פאו גאסול, מארק גאסול, פג'ה סטויאקוביץ', טוני קוקוץ', דז'אן בודירוגה, דטלף שרמפף, אנדריי קירילנקו, שרונאס מרצ'ולניס, הידו טורקוגלו, והילד לוקה דונצ'יץ'!
I'm Good…
אין כמו ימי הקיץ המהבילים בשביל דיונים תאורטיים…
.
אני מכניס את מארק גאסול במקום סבוניס לחמישייה. לא בגלל שהוא שחקן טוב יותר בהשוואה לסבוניס בשיאו (הוא לא),
בגלל ההנחה שהמשחק יתנהל בתנאים של הכדורסל בן ימינו.
זה אומר שקו קדמי של נוביצקי + סבוניס, זה קו קדמי שיחטוף נזק מטורף מכל קבוצה עם שחקני כנף שפוגעים מבחוץ.
נוביצקי + יאניס + גאסול, זה כבר הרכב הגנתי סביר בהרבה.
.
אלו 2 הסנט ההיפותטיים שלי, לבוקר זה.
.
מצד שני, לראות את סבוניס בשיאו לצד פטרוביץ' בשיאו,
זו נשמעת חוויה אסתטית יוצאת דופן.
אז אני משנה את דעתי. אני אתך…
סאבוניס היה מדהים אילו היה מגיע בשיאו לליגה , בליגה של היום אין לו מה לחפש, אולי סוג של בובן מריאנוביץ. גם חמישייה שכולם בשיא הייתה מפסידה לנבחרת האמריקאית המלאה (קוואי קליי, קרי, לברון/דוראנט…)
.
אם מתחילם להשוות את המשחק של היום מול קבוצות של פעם, תמיד להיום יהיה יתרון גדול.
אני בכלל בדעה שהדרים טים "החדשה" נקרא לזה, לוקחת את הדרים טים הישנה, בוודאות:
ניקח את השחקנים הכי טובים היסטורית בעמדה שלהם. מצד אחד אלה יהיו נניח:
מג'יק, מייקל, בירד, מאלון/בארקלי, קארים.
נגד:
סטף, קובי, לברון, דאנקן/AD, שאקיל.
אני הולך עם הצעירים. חד משמעית.
דור כתבה מעולה!
https://www.youtube.com/watch?v=BHJjRiS9toI
שחקן מעולה, סבל מהבעיה ״האירופאית״ שכולם חושבים שהוא חלש מדי ולא ישתלב.
הוכיח לכולם שהם טעו.
תודה רבה .
האירופאי הרציני הראשון בליגה לפחות האירופאי המתמיד הרציני הראשון .
אגב נדמה לי שהראשון ממש היה פרננדו מרטין המנוח שזכור בעיקר מריאל ונבחרת ספרד…כאשר בנו שיחק באשדוד וזכה בתואר המשתפר /הצעיר המצטיין בליגה .
היה אחלה שחקן. וגם עם שם שאסור לשכוח. תודה דור.
אחלה בחירה. שחקן מצוין שהגיע כמעט הכי רחוק שאפשר.
שחקן נהדר, תודה רבה
בחירה שמינית? היום כנראה לא היה נופל מהשניה